מתי?

דלעות הנם מגידול הקיץ הראשונים להיכנס לאדמה
אמצע פברואר – אמצע מאי
וניתן לגדל גם מחזור סוף עונה של מספר זנים קטנים

למה כדאי להתחיל מוקדם?

בכדי לייצר פרי כל כך גדול, עשיר ומלא אנרגיית שמש כתומה צהובה הצמח זקוק לזמן ממושך תחת השמש.
אנחנו רוצים להגיע לעונת מחלות העלים והפטריות עם צמח בוגר וחזק וכמובן להימנע מהמאבק הקשה בזבוב הדלועים המופיע בשיא העונה.

בשיא הקיץ בחודשים יולי אוגוסט השמש החזקה יכולה להזיק לפרחי הדלעות ולמנוע הפריה

זריעה הנבטה ושתילה:

למחזורים הראשונים מומלץ להשתמש בשתילים,
את המחזורים המאוחרים יותר ניתן לעשות בזריעה ישירה באדמה.

הכנת שטח הערוגה:

דלעות דורשות המון הזנה והרבה כוחות לייצור פרי לכן מומלץ לדשן היטב את השטח לעומק בקומפוסט איכותי שמעורבב לעומק 20 ס"מ לפחות. כמו כן, בגומת שתילה אפשר לפנק את השתיל וסביבתו בכמה חופנים של הומוס תולעים אישי לכל צמח.

כמות וסוג החומר האורגני תלוי במצב האדמה ואיכות הקומפוסט. אנחנו ממלצים ככלל אצבע לדלעות עד כ12ליטר למ״ר

בחירת זנים ותכנון שטח

יש מגוון גדול של סוגים זני דלעות גדלים וטעמים, אז מה כדאי לבחור?!?

עשינו לכם חיים קלים –
א. תיזכרו בטעמי הדלעות האהובים עליכם/ן ותחשבו איזה דלעות ישמחו אתכם /ן ואת המשפחה הכנו בהמשך וכתבנו קצת על כל דלעת והאיכויות שלה ועל המלצות שתילה או ישירות באדמה או במיכלים.

ב. בהתאם למקום סוג שתבחרו, הדלעות דורשות הרבה שטח ומומלץ לשתול יותר מאחת, לגידול דלעות מומלץ כ 4-5 מ״ר כאשר חלקם הגדול יכול להיות מחוץ לשטח הערוגה

תפריט הסוגים והזנים לפי גדלים:

זני הדלעות הקטנות:
דלעת ערמונים, דלוריות, דלעת נוי, זני קישואים, זוקיני, זני מלפפונים, פקוס, בעגי'ר ומלונים.

זני הדלעות הבינוניות:
יפאנית, פרובאנס, דליקה/קבוצ'ה, כתר המלכה, ספגטי, דלעת ליפה, דלעת בקבוק, אבטיח מיני

זני דלעות ענק:
טריפולי, אטלנטית, נאפולי, אלווין, קישוא סצליאני, אבטיח

ישנם עוד עשרות סוגים וזנים של דלעת ודלועים נספר על הדלעת בימים הקרובים.

האבקה

לכל צמחי הדלועים פרח זכרי ופרח נקבי
מומלץ לשתול מספר דלעות מאותו סוג בשביל לעודד הפרייה, כשיש יותר מצמח אחד יש יותר סיכויי הפרייה

אם ישנם מספר זני דלעות, מומלץ לא לשתול קרוב מידי ולהמנע מלערבב זנים של דלעות, שלא יהיה ערבוב הפרייה בין זנים – בעיקר אם אנחנו רוצים לשמור זרעים לשנה הבאה…

ישנם מקרים נדירים של זני דלעות שמתערבבים ויוצרים (בדורות הבאים) זן שנחשב רעיל לכן מומלצת לשומרי הזרעים לשמור על הפרדה במרחב או בזמן

ההבדלים:

הפרח הזכרי – ארוך ודק

הפרח הנקבי – בבסיסו פרי קטן גבעולהפרח צר ותצורת הפרח רחבה יותר

ההפרייה נוצרת כשהפרח הנקבי מוכן להאבקה ומקבל אותה מהפרח הזכרי או ע"י מאביקים לדוגמא כמו דבורים או דבורים או בהאבקה ידנית שמבוצעת בבוקר, הדרכה על אופן ודרכי האבקה נצרף בהמשך,

במרפסות וגגות בשטח לא גדול מומלץ להתכונן להאבקה ידנית

מאוד מומלץ לזרוע ולשתול מגוון צמחי פרחים מאביקים ולעודד מאביקים מעופפים להגיע לאזורכם לסייע להאבקה טבעית

צמחים תומכים ושילובים:

בין הצמחים ובסביבות הצמחים מומלץ לשתול פרחי מאביקים וצמחי תבלין שימשכו מאביקים כמו: חמניות, טגאסים, סולזיה, היביסקוס, קלנדולה, חרציות ועוד פרחי קיץ

תבלינים:
גרניום, מרווה, לבנדר, רוזמרין, זותא לבנה, בזיליקום מגי'ק

צמחים שיסייעו בהדברה והרחקת מזיקים:
פלפלים חריפים (הריח מרחיק)
שיח שיבא (כנימות יעדיפו אותו)

צמחים חברים שיכולים להשתלב עם הדלעות שאפשר ומומלץ לזרוע/לשתול בינהן למקסום שטח ומקסום תוצרת
אפשר גם לרווח את הדלעות ולגוון את הערוגה לפי בחירה, כמובן באדניות ומצע מנותק איך שתבחרו.

ערוגת 3 אחיות:
דלעות, תירס שעועית

לפי סיפורי התרבות האינדינית על סימביוזה בין צמחי תועלת שתומכים אחד בשני. הדלעת כחיפוי מפני פגיעת השמש באדמה, התירס שצומח לגובה ולא תופס הרבה מקום ומשמש כהדליה טבעית עבור השעועית, המטפסת שמדלה את עצמה באופן טבעי על התירס.

בין הדלעות לשלב:
שתילי/זריעת תירס במרווחי זריעה קוטר 15 ס"מ בין תירס לתירס
2- 3 לטפטפת ניתן לזרוע יחד עם הדלעת עד לחודש אחרי זריעת הדלעת

שעועית לזרוע כחודש אחרי זריעת התירס בשביל שיהיה לה על מה לטפס
מומלץ 1 שעועית על כל צמח תירס כמובן אפשר לזרוע יותר ואז לדלל
ניתן להוסיף עוד צינור באמצע הערוגה למקסום תוצרת

הקטיף

בסופו של דבר בשביל זה עמלנו, אז בדלעת הכלל לרוב הוא לא למהר. ולתת לה את כל הזמן שאפשר להבשיל, לפתח סוכר ולהקשות את הקליפה.

בתעשיה נהוג פעמים רבות לסגור השקיה בסוף הגידול ולתת לצמח להתייבש לפני שעוספים את הדלעות – בבית כשרוצים לדייק עם כל יחידה זה פחות מטעים.

אז כלל העצבע אומר שכשהפיטם (החיבור בין הפרי לצמח) יבש – אפשר לקטוף.